דיני ההתיישנות בתביעות בגין ליקויים
תקופת ההתיישנות לגבי אחריות הקבלן על הימצאות ליקויי בנייה

ההבדל בין אחריות הקבלן בתקופת הבדק לבין תקופת ההתיישנות
תקופת הבדק הינה פרק זמן שבו הקבלן מחויב לתקן פגמים שהתגלו בנכס שרכשתם, ללא צורך בהוכחת אחריותו לליקוי. תקופת הבדק הינה בין שנה לשבע שנים, תלוי בסוג הליקוי.
לעומת זאת – תקופת ההתיישנות הינה חלון הזמן הכולל שבו ניתן להגיש תביעה משפטית בגין ליקוי בנייה שהתגלו בנכס. היא חופפת ולעיתים נמשכת מעבר לתקופת הבדק, אך ברגע שהיא מסתיימת – לא ניתן עוד לפעול משפטית. המשמעות המעשית: אם למשל גיליתם סדקים חמורים או רטיבות שנתיים לאחר קבלת הדירה – יש לכם עדיין 5 שנים נוספות לפעול. עם זאת, כל עיכוב בדיווח ובפעולה מקצר את פרק הזמן האפקטיבי שלכם להגיש תביעה, ולכן חשוב לא רק לתעד את הליקוי אלא גם לפנות במהירות ליזם בדרישה לתיקון.
צרו איתנו קשר בטופס – צור קשר.
דיני ההתיישנות בליקויי בנייה הנמצאים ברכוש משותף (שטח ציבור בבנייני דירות משותפים)
דין ההתיישנות בליקויי בנייה הנמצאים ברכוש משותף (שטח ציבור בבנייני דירות משותפים) הם כמעט זהים לדין ההתיישבות של דירות פרטיות: לפי החוק – תקופת ההתיישנות לגבי הליקויים בדירה או במבנה כולו הינה שבעשנים ממועד המסירת של הדירה או הבניין לדיירים. תביעה מטעם נציגות הדיירים לגבי ליקויי בנייה בשטח המשותף חייבת להיות מוגשת במועד – אחרת היא עלולה לגרור בעייה שתיפול בסופו של דבר על הדיירים, והם ייאלצו לממן את התיקונים מכיסם. ההבדל המרכזי בין תביעה של ליקויים בדירה פרטית לתביעה על ליקויים בשטח משותף, הוא שבמרבית המקרים – היקף הנזקים ברכוש המשותף כמעט תמיד גדול יותר.
פנייה לעורך דין מייצג בתחום של תביעת ליקויי בנייה
